צילום: כריסטיאן ורייג/גטי
העבדות של ימינו קיימת, ולמרבה הצער, היא לעתים קרובות ניזונה מתעשיית האופנה. מחקר חדש לגמרי שפורסם על ידי KnowTheChain - ארגון המדווח על שיטות ארגוניות כדי לעודד אחריות מוגברת - דורגה 20 חברות הנעלה והלבשה על מאמציה לחסל עבודות כפייה בהיצע שלהן שרשראות.
עבודת כפייה, מנהג שבו אנשים נאלצים לבצע שירותים או עבודה, מנצלים לעתים קרובות נשים, ילדים ואנשים פגיעים אחרים לבצע עבודה זולה או אפילו בחינם.
כי עבודת כפייה יכולה להתרחש בכל כך הרבה רמות בתהליך הייצור-החל מהמפעלים שבהם חותכים ותפורים בדים ועד לייצור הטקסטיל. בתים לאיסוף חומרי גלם כמו כותנה ועור-אופנה היא תחום בסיכון במיוחד, על פי מנהל הפרויקט של KnowTheChain קיליאן Moote. "מחקר שנערך לאחרונה מצא כי בתשע מדינות (כולל סין, הודו, אוזבקיסטן ופקיסטן), המייצרות 65 אחוז מהכותנה בעולם, עבודת כפייה היא סוגיה משמעותית", אמר. פאשניסטה בטלפון.
הדו"ח האחרון של הארגון כולל חברות כמו Gap Inc., H&M, פראדה ו- PVH Corp. (בעלים של קלווין קליין ו טומי הילפיגר), הצביעו על בעיות והציעו פתרונות מוצעים למותגים שקיבלו ציון גרוע. הוא משלב מידע זמין לציבור וכן דיווחים שנחשפו ל- KnowTheChain על ידי המותגים עצמם, ויוצר מדדים המבוססים על נושאים שונים כמו ניטור ורכישה שיטות עבודה.
אדידס, Gap Inc., H&M ו- לולולמון בראש הרשימה עם ציונים בין 69 ל -81 מתוך מאה, בעוד קרינג - חברת האחזקות מאחורי גוצ'י, סן לורן, פומה ועוד - הייתה ליד התחתית עם ציון 21. פראדה השיגה תשע תהום למדי מתוך 100 נקודות, וניצחה רק את היצרניות הסיניות בל אינטרנשיונל ושנג'ו אינטרנשיונל גרופ.
באדיבות KnowTheChain
אז למה כמה ממותגי הרחובות כמו H&M מקבלים ציונים טובים יותר מתוויות מעצבים כמו פראדה, למרות שהם גובים הרבה פחות עבור מרכולתם? "בשום אופן ההערכה שלנו איננה אינדיקציה לכך שעבודת כפייה לא מתרחשת או שנושאי עבודה אחרים אינם מהווים בעיה עבור חברות הרחוב הרחובות האלה", הסביר מוטי. "חשוב לקרוא את הדו"ח שלנו בהקשר של התעללויות ידועות אחרות". ובכל זאת, הוא ציין שיש הבדל ניכר, וכי זה כנראה נובע מהעובדה שמותגים כמו Gap Inc. ו- H&M - בין היתר בשל בדיקה שנבעה מהתעללות ציבורית מאוד בעבר - יש היסטוריה ארוכה יותר של ניסיון לעסוק בנושאים אלה.
כמה מהנושאים הבולטים ביותר הדורשים התייחסות בתעשייה כולה, על פי הדו"ח, הם גיוס וקול עובדים. התעללויות הקשורות לגיוס עשויות להתרחש כאשר מתווכים גובים שכר מופקע - עד 40 אחוזים ממשכורות העובדים - על מנת שהעובדים אפילו יזכו בעבודות מלכתחילה ויכניסו אותם לחובות משתקים המגבילים את ניידותם אפשרויות. ניתן לטפל בכך, על פי Moote, על ידי חברות הדורשות מהספקים שלהם לשכור ישירות במקום באמצעות מגייסים, או על ידי התחייבות להחזר דמי גיוס עובדים על שְׂכִירָה. "אף אחד לא צריך לשלם כדי לעבוד," אמר.
סוגיה גדולה נוספת היא של קול העובד. "לעתים קרובות מדי, תוכניות ניטור מסורתיות אינן מתחשבות בעבודה ישירה עם העובדים כדי לוודא שהן יש להם הזדמנות להביע דאגות, או להתארגן או לדבר בעצמם על אילו נושאים עשויים להתקיים עבורם ", מוטי ציינתי. סוגיה זו יכולה להתמודד על ידי חברות המעבירות את הקודים שלהן באמצעות פוסטרים שנכתבו במקומי שפה בנוסף להדרכות והודעות SMS המתקשרות סטנדרטים של חברה בְּבִירוּר.
סוגיה אחרונה שהועלתה על ידי נושאים מרובים במחקר של KnowTheChain היא הדרך שבה הסיכונים מועברים לעתים קרובות שרשרת האספקה, כך שמותגים יכולים לטעון שאין להם אחריות להתעללויות שקורות בדרגות נמוכות יותר הפקה. זוהי תגובה נפוצה לאחר אירועים כמו ההרסני רנה פלאזה התמוטטות בשנת 2013, שבה נהרגו למעלה מאלף עובדי בגדים אך חלק מהמותגים המעורבים טענו כי לא ידעו כי בגדיהם מיוצרים בבניין.
"לא מדובר רק במחויבות, מדיניות או ניטור של חברה. זה גם קשור לגישה הוליסטית להגדרת הסיכונים שנראים להם כחברה ולנקוט צעדים כדי לטפל בהם ", אמר מוט.
מפגינים בנגלדשיים ביום השנה השלישי לקריסת ראנה פלאזה. צילום: מוניר עוז זמאן/גטי
על מנת לעשות זאת, מציע הדוח, חברות יכולות להתאים את שיטות הרכישה שלהן. להיזהר להימנע מחוזים לטווח קצר, לחץ מוגזם להורדת מחירים ושינויים פתאומיים של גודל עומס העבודה מקטין את הסיכון של המותג להסתיים אצל סוג הספקים המסתמכים על בני אדם סחר. קיום תהליך למעקב אחר שרשראות האספקה שלהם והערכת הסיכון בעבודות כפייה יכול גם לסייע בהפחתת התעללויות אפשריות. "ככל שהאטימות גדולה יותר", ציין מוטי, "כך גדל הסיכון לניצול פוטנציאלי".
מעודד, אופנה כתעשייה קיבלה ציונים גבוהים יותר בממוצע מזו של מגזרי המזון או הטכנולוגיה, ושניהם סקרו גם KnowTheChain מוקדם יותר השנה. אך בהתחשב בכך שחברות אופנה עוסקות בהתעללות מתועדת בעבודת כפייה במשך למעלה מעשור יותר מבני דורם בתחום הטכנולוגיה, מטריד ברמה מסוימת שההבדלים אינם גדולים יותר מְבוּטָא.
ובכל זאת, ל- Moote יש תקווה כי באמצעות הגברת האחריות והמודעות לצרכנים, התעשייה יכולה להמשיך להשתנות לטובה. ובעוד שהדוח מפרט פעולות לעסקים גדולים, Moote מאמין שגם לצרכן הממוצע יש תפקיד.
"אם אתה רוצה להיות צרכן מודע, זו ההתחייבות של אורח חיים", אמר מוט. "לא מדובר ברכישה אחת. לכן וודא שהמותגים שאיתם אתה עורך קניות מייצגים את הערכים שלך. מותגים מגיבים גם כשהם שומעים מהצרכנים שלהם, לכן הבהירו שתתמכו בהם אם הם ינקטו צעדים כדי לטפל בסיכונים אלה ".
קרא את הדו"ח המלא של KnowTheChain פה.
רוצה קודם כל את החדשות האחרונות בתעשיית האופנה? הירשם לניוזלטר היומי שלנו.